1קראתי בשם: ענין בחירה, וכן תרגם אונקלוס דרביתי, כמו קראתי בשמך לי אתה ישעיה מ"ג א'.2ואני הנה נתתי אתו ... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה: וגם נתתי אתו את כל חכם לב אשר בלבו נתתי חכמה, והוא על דרך ולכן בהן חיי רוחי ישעיה ל"ח י"ו.3שרד: תרגום של קלעים ושל מכבר רש"י ראז' וגיז', והם לכסות הכלים בנסוע המחנה, ועיין רש"י למטה ל"ט א', ושם מבואר שנעשו מן התכלת והארגמן ותולעת השני; ובסוף פרשת במדבר מבואר שהיו שלשה מינים, בגד תכלת ובגד ארגמן ובגד תולעת שני, כל אחד מכלי הקדש קבע לו הכתוב באיזה משלשה מיני בגדי השרד יכסוהו. ברש"י כ"י מפרשים, לא יש מפרשים, כי הכל היו מפרשים בגדי שרד כמו בגדי שרת, ורש"י ז"ל מדעתו מצא הפירוש הנכון.4ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש: שמן המשחה היה משמש למשיחת כלי הקדש ואנשי הקדש.5שבת שבתון: הכפל לחזק, כמו מדהרות דהרות אביריו שופטים ה' כ"ב, מפני רעת רעתכם הושע י' ט"ו. שבתון ענינו שביתה והוא נאמר על כל יום טוב למעלה י"ו כ"ג ויקרא כ"ג כ"ד ול"ט, וכן שנת שבתון ויקרא כ"ה ה' שנת שביתה; ושבת שבתון ענינו שביתה גדולה, ואינו נאמר אלא על יום השבת ועל יוה"ך ויקרא י"ו ל"א וכ"ג ל"ב, וכמו שהשבת נקראת שבת ונקראת ג"כ שבת שבתון, כן שנת השמטה נקראת שנת שבתון וגם שבת שבתון ויקרא כ"ה ד' ה'. והנה שבת ויוה"ך הם ימי שביתה גדולה, כי לא הותרה בהם מלאכת אוכל נפש, כמו שכתב רש"י לפי קצת נוסחאות.6דברי רש"י כאן תמוהין, וההגהה הכתובה כאן בדפוסים אחרונים נכונה, ודלא כדברי הרא"ם, ועיין פירושי בירמיה ז' כ"ב.